המאמר בחן את המדיניות הנוכחית בישראל בנוגע לסקירת סטרפטוקוקוס מקבוצהB (GBS) במהלך ההריון. המחקר מתמקד בהערכת שיעורי הנשאות, שכיחות המחלה והיבטים כלכליים, במטרה לשקול שינוי במדיניות הסקירה הקיימת.

רקע ומטרה

מחלת GBS מוקדמת (EOGBSD) מהווה גורם משמעותי לתחלואה ותמותה ביילודים. בדיקת GBS בנשים בהריון נעשית ע״י תרבית עצמית מאזור הוגינה והרקטום בשבועות 35-37. במידה והתרבית חיובית, האישה תקבל אנטיביוטיקה לוריד כאשר היא מגיעה ללידה. בישראל, המדיניות בתקופת המחקר הייתה בניהול מבוסס סיכון. מטרת המחקר הייתה להעריך מחדש את מדיניות הסקירה הנוכחית ל-GBS, בהתחשב בשיעורי הנשאות, שכיחות המחלה והעלויות המשוערות.

שיטות

המחקר היה רטרוספקטיבי, וכלל הריונות במועד בין השנים 2015 ל-2016, של נשים המבוטחות בשירותי בריאות מכבי. בוצע מודל הערכת עלויות שהשווה בין שלוש גישות:

1. סקירה אוניברסלית של כלל הנשים בהריון.
2. המדיניות הנוכחית בישראל – סקירה לפי גורמי סיכון בלבד.
3. המצב הקליני הנוכחי – רופאים הפנו לבדיקה למרות שהנשים לא ענו על הקריטריונים של גורמי הסיכון.

תוצאות

• מתוך 54,759 הריונות, 46.3% מהנשים עברו סקירה מבוססת תרבית ל-GBS.
• שיעור הנשאות הכולל בקרב הנשים שנבדקו היה 21%.
• זוהו שישה מקרים של EOGBSD, כולם בקרב יילודים של אמהות שלא נבדקו.
• שכיחות ה-EOGBSD הייתה 11 ל-100,000 לידות.

מסקנות

הסקירה האוניברסלית נמצאה כיעילה יותר מבחינה כלכלית, בהשוואה למדיניות הנוכחית המבוססת על סיכון והייתה יכולה למנוע 20.29 מקרים לכל 100,000 לידות. בשל היתרונות הקליניים והכלכליים, המלצנו לשקול שינוי במדיניות הסקירה בישראל.

המחקר מדגיש את החשיבות של סקירה אוניברסלית ל-GBS במהלך ההריון, במטרה להפחית את שיעור התחלואה והתמותה בקרב יילודים, תוך התחשבות בעלויות וביעילות הכלכלית.

אציין שבימים בהם נערך המחקר מדיניות משרד הבריאות הייתה לסקור רק נשים בסיכון מוגדר, בסוף שנת 2023 משרד הבריאות השכיל לשנות את המדיניות (עם עזרתנו/בלעדיה 🙂 )